הדרך לספורט הישגי בינלאומי מתחילה שנים לפני שספורטאי מגיע לנבחרת הבוגרת, לבמה הגדולה או למסגרות שמעניקות תמיכה רשמית.
דווקא בשנים שבהן צריך לבנות את הבסיס — לצבור ניסיון, להתאמן מול יריבות חזקות, להשתתף במחנות מקצועיים ולהתחרות בחו״ל — התמיכה הציבורית והמערכתית בישראל כמעט ואינה קיימת.
ובפועל, רוב הדרך נופלת על המשפחה.
אנחנו לא מבקשים תמיכה כדי לממן תחביב.
אנחנו מבקשים עזרה כדי לאפשר למליסה לקבל את התנאים הדרושים לספורטאית שאוהבת את הג׳ודו, רוצה להגיע רחוק, ועובדת בכל יום כדי להיות מסוגלת להתחרות ברמות הגבוהות ביותר.
- כל מחנה אימונים בחו״ל מאפשר לה לפגוש יריבות חדשות ולהתאמן ברמה גבוהה יותר.
- כל תחרות בינלאומית נותנת לה ניסיון שאי אפשר לקבל באימון רגיל.
- כל טיסה, כל נסיעה, כל אימון וכל קרב מוסיפים עוד שכבה בדרך לבניית הקריירה שלה.
אבל כדי שהדרך הזו תהיה באמת מקצועית, ההחלטות צריכות להתקבל לפי שאלה אחת:
מה נכון להתפתחות של מליסה?
- לא לפי מחיר הטיסה.
- לא לפי עלות המלון.
- ולא לפי מה שהמשפחה יכולה להרשות לעצמה באותו חודש.
אנחנו רוצים שהצוות המקצועי שמלווה אותה יוכל לבחור את התחרויות, מחנות האימון וההזדמנויות שיקדמו אותה באמת.
כדי שזה יהיה אפשרי לאורך זמן, אנחנו זקוקים לשותפים לדרך.
שותפים שמבינים שהרגע שבו הכי חשוב לתמוך בספורטאית הוא לא רק כשהיא כבר עומדת על הפודיום הגדול — אלא בשנים שבהן היא עובדת כדי להגיע אליו.
לפעמים תמיכה גדולה מתחילה במחווה קטנה.
עבורכם זו יכולה להיות כוס קפה אחת פחות בחודש — עבור מליסה זו יכולה להיות עוד הזדמנות להתאמן, להתחרות, לצבור ניסיון ולפרוץ קדימה.
כל תמיכה, גדולה או קטנה, מצטרפת לעוד צעד בדרך ומאפשרת למליסה להמשיך לבנות את הקריירה שלה.
☕ כוס קפה אחת פחות. עוד צעד אחד קדימה למליסה.
עם אבא ומאמן — מיכאל ספרונסקי
